אני אוהבת להגדיר את האוקסיטוצין כהרגשה הכי מתוקה שאנחנו יכולים לחוות בלב שלנו.
האוקסיטוצין מוכר כהורמון האהבה, המופרש בזמן לידה, הנקה, אורגזמה (אצל גברים ונשים)
וקשרים חברתיים עם אנשים וחיות המחמד שלנו.
מעבר לכך, האוקסיטוצין מעורב בתהליכי קוגניציה, סבלנות, אמון, חברות וקשרים זוגיים ארוכי טווח.
עד תחילת שנות האלפיים, המדע חשב שהאוקסיטוצין מופרש בעיקר בעצבי ההיפוטלמוס שבמוח שלנו.
אמנם, קולטנים להפרשה של אוקסיטוצין נמצאו בכל חללי הלב וכלי הדם.
ובאופן מפליא, ריכוזי האוקסיטוצין המופרשים בלב שלנו נמצאים באותו הטווח של ריכוזי האוקסיטוצין המופרשים במוח!
ולכן, אנחנו הרבה פעמים נרגיש רגשות של אהבה, חמלה, הערכה והכרת תודה ממש באזור הלב שלנו.
פרט להרגשה המופלאה שאוקסיטוצין מעניק לנו, יש לו הרבה יתרונות בריאותיים:
לאוקסיטוצין השלכות נרחבות על בריאות כללית, הסתגלות, התפתחות, רבייה והתנהגות חברתית.
אוקסיטוצין וגירוי הקולטנים שלו, תומכים בדפוסי צמיחה, חוסן וריפוי.
אוקסיטוצין יכול לשמש להתמודדות עם מתח, נוגד דלקת וחמצון ובעל השפעות הגנה במיוחד מול מצוקה או טראומה.
אוקסיטוצין משפיע על מערכת העצבים האוטונומית ועל מערכת החיסון.
אז איך אנחנו יכולים לעודד את הגוף שלנו להפריש קצת אוקסיטוצין במהלך יום יום שלנו?
אנחנו יכולים לעשות פעולות פשוטות שממלאות את הלב.
כמו ללטף את הכלב שלנו, לחבק את בן הזוג, את הילדים.
או סתם להסתכל קצת על השמיים, לנשום קצת ולהרגיש את האוויר ממלא לנו את בית החזה.
גם לבוא ל “להזכיר נשימה” ביום שישי ה-1.11 מיד אחרי החגים, יכול בהחלט למלא את הלב:)
