אמר לי משתתף באחת מהסדנאות שלי.

יש רגעים שבהם אנחנו יכולים לשבת בישיבה בעבודה, או על המחשב,
או בנהיגה ברכב ומשהו/ מישהו יעצבן אותנו ואם לא נהיה לבד,
אז חלקנו נצליח “להשתלט” על הרגשות שלנו.

מבחינה פיזיולוגית, מזה אומר בכלל?
ואיך זה משפיע על הבריאות שלנו?

כשאנחנו מרגישים עצבניים/ מתוסכלים/ שמחים או עצובים.
אנחנו למעשה מרגישים קבוצת תחושות בגוף,
ואנחנו קוראים לה בשם- אני עצבני.ת, אני שמח.ה, אני נלהב.ת.

לא מזמן העלתי סרטון שבו מסבירה מדענית המוח,
דר’ ג’יל בולט טיילור על משך הזמן
שלוקח לתחושות האלה להתפרק בגוף.

התחושות האלה, הן למעשה כימיקליים
או הרומוניים שמופרשים בגוף שלנו.
ומהרגע שהרגשנו את התחושות האלה בגוף,
כלומר את הכימיקליים ועד התתפרקות שלהם
יעברו 90 שניות.

למה זה חשוב?

כי אם “השתלטתי” על הרגשות שלי ולא נתתי להם ביטוי,
והמשכתי “לרתוח” מבפנים, עצרתי את תהליך ההתפרקות
של הכימיקליים בגוף שלי.

אז איך אפשר למצוא את האיזון הנכון לנו בן לתת ביטוי למה
שאנחנו מרגישים (לאפשר התפרקות של הכימיקליים בגופנו)
ועדיין לשמור על רמה טובה של הוויסות הרגשי שלנו?

1. לשים לב לתחושות בגוף- לשים לב מתי ואיפה בגוף
   אנחנו מתחילים להרגיש את העקצוץ הזה, ברגע שאנחנו
   מרגישים עצבניים או כל רגש אחר.
   
2. לזכור את כלל ה-90 שניות, לתת לכימיקליים להתפרק
   ולהמשיך את הפעולה/ השיחה שהתחלנו לפני שהרגשנו
   את התחושות האלה בגוף.
   
3. לתרגל להגיב לסיטואציה מתוך המצב הרגשי היותר מווסת
   שהיינו בו לפני.
   
4. להיות סלחניים וסבלניים כלפי עצמנו- גם וויסות רגשי
   כמו כל דבר היא מיומנות שלוקח זמן לרכוש אותה.
   ולכן סביר להניח שבפעם הראשונה שנרצה לתרגל אותה
   לא נעשה את זה באופן מושלם כמו שהיינו רוצים.
   
5. ללמוד תוך כדי התרגול- להתייחס לכל מקרה שבו
   לא הגבנו כמו שרצינו כאל אימון שממנו אנחנו רוצים ללמוד
   ולהתחיל להגדיר לעצמנו, איך כן היינו רוצים להגיב.
   בהגדרה, נתחשב ברגשות שלנו, בכלל ה-90 שניות ובערכים שלנו.

כן, כן גם על זה נדבר ונתרגל בסדנה הקרובה בעברון.

מוזמנים להצטרף אליי,

“להזכיר נשימה”
ביום שישי ה- 1.11
בקיבוץ עברון

ימים טובים עוד לפנינו.