בפוסט הקודם, דיברתי על האיכות הזאת שמאפשרת לנו להשקיע מאמץ, להמשיך לנוע ולהיות נחושים למרות קושי מאוד גדול שאנחנו נתקלים בו בדרך.
האונה הקדמית שלנו במוח, היא הצעקה האחרונה מבחינה אבולוציונית ולמעשה היא מה שמבדיל אותנו משאר היונקים כי היא מאפשרת לנו לקבל החלטות, לשלוט על ההתנהגות שלנו, לחשוב יצירתי, תורמת לתפקוד היומיומי שלנו, לאינטראקציות החברתיות, לערכים שאנחנו מסגלים לנו בחיים החברתיים והאישיים שלנו. היא משדרת את הייחודיות שלנו כחיות חושבות ומתקדמות, המיישמות כישורים גבוהים בחשיבה ובחיים החברתיים.
באונה הקדמית המופלאה שלנו, יש אזור שמוקדש בדיוק בשביל האיכות הזאת שמאפשרת לנו להשקיע מאמץ במצבים שאנחנו חווים בהם קושי מאוד גדול. האזור הזה נקרא (Anterior Cingulate Cortex (ACC
כשנוחת עלינו שינוי שלא צפינו אותו, שתופס אותנו לא מוכנים, שמרעיד לנו את האדמה, כמו מעבר דירה לא צפוי, פיטורים לא צפויים, לקוח גדול שעוזב. אולי כדאי לנו קודם כל לעצור, לא להילחם בשינוי שנכפה עלינו, לא לנסות לשנות את הסיטואציה בכוח.
למה?
כי קודם כל, לפעמים אין לנו ברירה.
נכון, אנחנו לא רוצים את השינוי, הוא שולח אותנו אל הלא נודע, אבל יש מצבים שלא משנה מה נעשה לא נצליח לשנות את הסיטואציה שנכפתה עלינו מהסביבה.
אז יכול להיות שאנחנו חווים אכזבה מאוד גדולה, או תסכול מאוד גדול או אפילו תחושת אבל שמצביעה על הפרידה מהמצב הקודם שהיה לפני שהשינוי נכפה עלינו. והרגשות האלו הם שמקשים עלינו לקבל את השינוי, כדי שנוכל להתקדם ולהמשיך הלאה.
לרגשות האלה ישנן עקבות פזיולוגיים שאנחנו חווים בגוף שלנו ולכן חשוב לתת להם את הזמן והמקום, להגיע, להתבוסס ולחלוף.
אם בכוונתינו להמשיך הלאה אחרי השינוי שנכפה עלינו, כדאי לנו לסמן מראש זמן שבו אנחנו חושבים שניהיה מוכנים לצאת לפעולה ולהמשיך הלאה. יכול להיות שזה יהיה כמה ימים או כמה שבועות בהתאם לנסיבות. ויכול להיות שכשיגיע התאריך שהצבנו לעצמנו להמשיך הלאה, לא יבוא לנו, נרגיש לא מוכנים עדיין.
אז נרצה לזכור שהאזור הזה במוח שלנו (ACC), מכיל קשרים נירולוגיים וככל שנחזק אותם יהיה לנו קל יותר לקבל החלטה להמשיך ולנוע למרות הקושי וההחלטה הזאת תגיע עם התנועה, עם הכוונה להשקיע מאמץ גם כשממש ממש לא בא לנו לעשות את זה.
אם במקרה המייל הזה פוגש אתכם בדיוק בזמן ובא לכם לשתף, אתם יכולים להשיב כאן או לכתוב לי בוואטצאפ.
בינתיים אפשר לצפות בקטע קצר בו אני מספרת על שינוי שנכפה עליי שממש ממש לא רציתי שיגיע.
ימים טובים עוד לפנינו,
הילה
