כשהתחילה המלחמה, כמו אצל כולנו, הרבה דברים השתנו בשגרת היום יום שלי. תוכניות השתנו, דברים השתבשו. אבל הרגשתי ברת מזל- אני בחיים.
דבר אחד נשאר העוגן הקבוע שלי, המשען שלי שבלעדיו לא יצאתי מהבית ולא התחלתי את היום. תרגול המדיטציה שלי.

התחלתי לתרגל מדיטציות בנובמבר 21. הסיבה שאני זוכרת באיזה חודש זה היה היא כי מאז- לא פיספסתי יום.
גם שהגוף לא היה איתי, וחליתי. גם כשנפצעתי והיה בלתי נסבל לשבת, מצאתי את הדרך לשבת עם עצמי בשקט ולתרגל איזשהי מדיטציה, אפילו אם זה רק לכמה דקות ואפילו אם זה בשכיבה.
אני יכולה לכתוב פה עוד שורות רבות על כמה התרגול הזה שינה את החיים שלי. אבל איך אומרים?
זר לא יבין זאת.

בסדנה החדשה, “להזכיר נשימה”, אנחנו מתרגלים מספר כלים ועקרונות. בסוף הסדנה נתרגל מדיטציה קצרה, פשוטה, בעלת מטרה מאוד ברורה.
אז בן אם אי פעם, התנסתם בתרגול המדיטציה, או שזה נושא חדש לכם לגמרי. אני מזמינה אתכם להתנסות ולתרגל יחד איתי. מנקודת מבט הנדסית, אישית ופרקטית.

בתמונה, אני אחרי מדיטציית הליכה לראשונה בחיי. אי שם באוגוסט 22.

מוזמנות ומוזמנים לתאם איתי מפגש מועיל, מרגיע וממלא.
תמיד זמינה בשבילכם,
050-4363064