“מה אם? מה אם אני לא אפחד מהים ואהנה מכל הסיפור הזה?”
החזה שלי נמתח לכיוון הסנטר והרגשת השראה מילאה את ליבי.

כשחבר מהעבודה הזמין אותי ואת בעלי לשייט על מפרשית לפני יותר משלוש שנים, רציתי לצעוק לו “מה פתאום השתגעת? אין שום סיכוי שאני עולה על יאכטה.”
פחדתי מהים וזו הייתה התגובה של הגוף שלי להזמנה הזאת, רובנו לא ששים לשים את עצמנו בסיטואציות שאנחנו מרגישים בהן מפוחדים וחסרי שליטה.

לצערי, בזמנו תרגלתי את העיקרון הראשון שלי “להגיד כן!” בייחוד למה שגורם לי להרגיש פחד ובו זמנית מעורר בי סקרנות.

אז יצאנו מהמרינה, פתחנו מפרש חלוץ, הגלים נמוכים יחסית. מתקבלת הטייה של הסירה ואני מוצאת את עצמי אוחזת בחוזקה בכל מה שאני יכולה סביבי ומתחילה להרגיש את שרירי הכתפיים והחזה שלי מתכווצים. בת זוגתו של הקולגה שלי מתהלכת לה בקלילות על הסיפון, מלאה ביטחון ונהנת מהרגע.

ואני חושבת לעצמי “מה אם? מה אם אני לא אפחד מהים ואהנה מכל הסיפור הזה?”

שנה וחצי מאוחר יותר, עברתי טסט על מפרשית והיום אני סקיפרית. אני כבר לא מפחדת מהים. ומי היה מאמין שאני אפילו נהנת מההפלגות ומצפה להן. אני לא אשכח את רגעי הכישלון והמאבקים היומיומיים שלי עם הגוף שלי בתקופה הזאת, וגם את אותו רגע השראה מכונן שבו החלטתי לבדוק מה קורה בצד השני של הפחד מהים ומצאתי תחביב חדש שאני נהנת ממנו.

אז מתי בפעם האחרונה היה לכם רגע של השראה? כזאת שמגיעה אחרי מחשבה טובה על רעיון חדש?
בדרך כלל אחרי המחשבה הטובה מגיעות שלל של מחשבות שמספרות לכם למה לא כדאי ללכת על הרעיון החדש שלכם.

עיקרון מס’1 מציע להגיד כן לרעיון החדש שלכם למרות כל הסיבות שישלמה לא כדאי לעשות את זה.

מוזמנים תמיד לדבר איתי, לשתות קפה פרונטלי או וירטואלי ולספר לי על הרעיון החדש שלכם.
050-4363064