לכולנו יש את הדבר הזה שמאפיין אותנו במיוחד..
זה יכול להיות תקתקנות או היכולת לג’נגל בן אלף ואחת דברים.
להחזיק קריירה, אימהות, זוגיות ותחביבים.
זה יכול להיות הרצון לחוות דברים חדשים או להגיד כן כמעט לכל דבר שנקלע לדרכנו.
זה יכול להיות לקיחת אחריות או לקחת על גבנו ואל ליבנו כל תחום שקשור בחיים שלנו.
זה יכול להיות חוזק מנטלי מאוד גדול או לא לאפשר לעצמנו להראות ולחוות פגיעות.
זה יכול להיות היכולת לשתוק אם אין משהו חכם להגיד או
לא להגיד מה שאנחנו חושבים רק כדי לא להיכנס לאי נעימות.
זה יכול להיות יכולת הכלה מאוד גדולה של האחר או לבטל את הרצונות שלנו רק כדי לרצות.
זה יכול להיות היכולת להתבטא בביטחון גדול או לא להיות מסוגל להקשיב.
לכולנו יש את הימים האלה שבהם אנחנו אומרים לעצמנו..
“הלוואי והייתי יותר ספונטני..”
“למה אני לא יכול.ה להיות קשוב.ה יותר?”
“למה אני חייב.ת לקחת אחריות על כל דבר?”
“למה אני אף פעם לא עושה מה שאני באמת רוצה?”
“למה אני לא מסוגל.ת להתמיד?”
“למה הכל אצלי זה או הכל או כלום?”
אני אוהבת לחשוב שאם יש משהו שמאפיין אותנו במיוחד, הוא חייב להיות החוזקה שלנו.
אם נוכל להסתכל בכנות על אותו מאפיין, לראות אותו בבירור, לפרק אותו
ולהחליט באילו מקרים או סיטואציות הוא משרת אותנו, מתי אנחנו אוהבים את עצמנו,
מרוצים מאיך שהתנהגנו ומהאדם שאנחנו.
נוכל לרתום את המאפיין הזה לזכותנו ולהפוך אותו לחוזקה הכי גדולה שלנו.
ויהיו פעמים בהן המאפיין הזה יהיה החולשה שלנו, עקב אכילס שלנו,
ונחווה הרבה מקרים בהם אנחנו לא מרוצים מעצמנו, לא מרוצים מאיך שהתנהגנו,
ממה שאמרנו, מאיך שהגבנו וממה שחשבנו.
אם גם אז נוכל לאהוב את עצמנו, נתחיל לטפח מערכת יחסים אוהבת עם המאפיין שלנו,
ואולי יום אחד לאהוב את עצמנו ללא תנאים.
