בפוסט הקודם, דיברנו על המערכת החיסונית שלנו
ועל איך אנחנו מפקירים אותה
בקלות יתרה כשאנחנו מתעצבנים
וכתוצאה מכך מפעילים את התגובה הסימפטטית.
התגובה הסימפטטית נועדה להגן על גופנו
כאשר חיינו נתונים תחת סכנה.
כשאנחנו שוברים חזק ימינה,
כשרכב בנתיב הנגדי נכנס לנתיב שלנו.
כשאנחנו רצים מהר למרחב המוגן..
כשהיא פועלת המון פעולות קורות בגופנו בו זמנית.
לחץ הדם עולה, הדופק עולה,
אנרגיית הגוף נשלחת לגפיים
הרחק מהאיברים הפנימיים,
הנשימה מתקצרת
אנדרנלין והורמונים נוספים
מופרשים בצורה מיידית
המוח הופך לסופר עירני
וכל זה קורה כדי שנוכל להילחם או לברוח..
המערכת הפרהסימפטטית משקמת את הגוף
אחרי התגובה הסימפטטית
ומחזירה אותו למצב של רגיעה.
אנחנו כנראה אף פעם לא נפסיק להגיב
כמישהו עולה לנו על העצבים,
אבל אנחנו כן יכולים לעצור את מעגל המחשבות
שמשתולל במוח המופרע שלנו
להפסיק לספר את אותו הסיפור
המעצבן לחברה, לקולגה, לאחות ולבן הזוג..
ובכך לקצר את זמן התגובה שלנו לאירוע המעצבן
ולאפשר למערכת הפרהסימפטטית
לעשות את העבודה שלה
ולשמור על הגוף שלנו בריא.
יום שקט ורגוע לכולנו.
