להזכיר נשימה

לכל אחד מאיתנו יש את הרגעים האלה שאנחנו לא במיטבנו, שאנחנו מרגישים מוצפים, שאנחנו מרגישים שזה גדול עלינו, שזה יותר מדי..

המון נאמר על החיים האלה ועל התקופה הזאת שכולנו עוברים עכשיו.

ולפעמים מה שאנחנו צריכים זה בעיקר פרקטיקה, כלים וידע. פחות להתעמק באיפה זה פוגש, או למה זה פוגש..
לפעמים אנחנו פשוט רוצים לראות את הדרך, את הדרך להישאר, את הדרך להתמודד, את הדרך לנשום, את הדרך שתוביל אותנו לרגע הבא.

“להזכיר נשימה” נולדה מתוך המצב שאנחנו נמצאים בו כבר יותר מדי זמן.
סדנה קצרה, ממוקדת שכל מטרתה, היא לאפשר לנו לחיות חיי שגרה מלאים ורגועים עם ולמרות כל מה שקורה מסביבנו.

אז מה נעשה בתאכלס ב”להזכיר נשימה”?

נלמד על מערכת העצבים ההיקפית שלנו, על ההשפעה שלה עלינו ברגעי רגיעה וברגעי סטרס.
נלמד על המחשבות שלנו ועל העקבות הכימיים, ביולוגיים, חשמליים וגנטיים שהן משאירות אצלנו במוח ובגוף.
נלמד על גלי המוח שלנו ועל איך אנחנו יכולים להאט אותם כדי לחזור לחיוניות ובריאות.
ובעיקר נתרגל, נתרגל שפיות.
ניזכר בכלים שזמינים לנו כל הזמן שבאמצעותם אנחנו יכולים לחזור לעצמנו ולקבל תחושה של ביטחון שוב, שאולי אבדה לנו לעיתים.

כמה קשה לנו לשחרר את הסטרס שנצבר אצלנו בגוף, גם שאנחנו כבר לא זקוקים לו כדי להגיע למרחב המוגן.
ואולי, כמה אנחנו פשוט לא יודעים איך לעשות את זה.

כמה אנחנו זקוקים לפרקטיקה בתקופה הזאת, פרקטיקה שתעזור לנו להחזיר חזרה רגיעה לגוף, שתאפשר למערכת החיסונית שלנו לפעול בצורה טובה, כדי שנישאר בריאים גם בעונה הזאת.
כדי שנרגיש טוב, כדי שנוכל לייצר לנו מרחב נשימה, כדי שנוכל לנהוג בסבלנות אחד כלפי השני, עם ולמרות כל מה שקורה סביבנו.

וכמה אנחנו זקוקים לאהבה, לאותו הורמון אוקסיטוצין שחיוני לנו כבני אנוש להישרדות שלנו והוא מופרש בן היתר כשאנחנו באיטראקציה חברתית ובמפגש עם אנשים חדשים.

ובעיקר ניפגש, לשעתיים וחצי, נחווה משהו חדש, התנסות חדשה, חוויה חדשה.